הסרט - נערי הסווינג
מאת: קלרה אימרווהר.
תאריך: 29.2.1994
תאריך: 29.2.1994
עלילת הסרט נערי הסווינג:
נערי הסווינג הייתה קבוצה של נערים חובבי סווינג מגרמניה (סווינג – סוג
של מוזיקת ג'אז) בסוף שנות השלושים ותחילת שנות הארבעים. הסרט מתרחש בשנת 1939
בגרמניה, בפתיחתה של מלחמת העולם השנייה
והתחזקותה של המפלגה הנאצית ברחבי גרמניה.
נערי הסווינג חיפשו אחר דרך החיים הבריטית והאמריקאית מתוך רצון להיות
משוחררים מהמשטר הגרמני נאצי ומצאו אותה במוזיקת הסווינג, שהייתה אסורה בימים אלו
בגרמניה, סוג זה של מוזיקה נתפסה כ"מנוונת" משום שנוגנה בעיקר ע"י
שחורים או יהודים.
את ערבי הסווינג בילו הנערים במועדון מוסתר שהנאצים לא ידעו עליו. מרבית
חברי התנועה השתייכו למעמד הבינוני גבוה ועל מנת להאזין למוזיקת הסווינג, היה צריך
לקנות פטיפון.
סגנון לבושם של נערי הסווינג היה סגנון גנדרני ויקר.
הסרט מתרכז בעיקר מנקודת מבטם של שני נערים, חברים, תומאס ופיטר, שיום
אחד היו עדים לפשיטה של החיילים הנאצים על חנות של יהודים משם לקחו חפצים יקרי
ערך, ביניהם רדיו שאותם חיילים העבירו לחנות בבעלות גרמנית. תומאס ופיטר מתוך נקמה
בגרמנים מחליטים לגנוב את הרדיו. במהלך
המרדף, פיטר נתפס והיה חייב להיכנס לתנועת הנוער הנאצית. תומאס הצטרף אליו בכדי לא
להשאירו לבד.
תומאס לא הצטרף להיטלר-יוגנד כיוון שתמך
באידיאולוגיה הנאצית, אולם הוא נאלץ לבצע פשרות קטנות שהולכות וגדלות על-מנת להציל
את עצמו. תחילה באופן בו הוא מתלבש, לאחר מכן בעמידתו במצעדים ובחזרתו על הסיסמאות
הנאציות. אולם, בשלב מסוים, פעולות אלו הופכות להרגלים שמוטמעים אצלו והוא אינו
רואה בהן משהו חריג. מנקודה זו, קל יותר לתומאס לבצע מעשים שמהווים עבורו עוד
פסיעה קלה הלאה אל עבר הנאציזם ולא התרחקות משמעותית מהרעיונות והאמונות שלו גם אם
משמעות הדבר לבגוד בחבריו הטובים.
האידאולוגיה הנאצית הבאה לידי ביטוי בסרט:
האידאולוגיה הנאצית שבאה לידי ביטוי בסרט מאפיינת את התהליכים שעוברת
גרמניה בתקופה זו. המוטו של הגזע הארי, שהוא הגזע העליון וכל שאר הגזעים נחותים
ממנו. היהודים וכהי העור בפרט מוצגים כעם
נחות. בסרט ישנו קטע שבו מראים ציור של גרמני, ארי, יפה, ולידו ציור של יהודי,
מכוער. כמו כן, מלמדים את נערי תנועת הנוער הגרמנית במעין "שטיפת מוח", כל
הזמן עד כמה שהיהודים רעים, שצריך להשמידם ושהם נחותים.
בנוסף, במהלך הסרט רואים שהחיילים מצדיעים זה לזה בקריאות "הייל
היטלר", כבוד להיטלר, לפיהרר.
פרשנות אישית לסרט:
הסרט מוצג מנקודת המבט של נערים גרמנים שמתנגדים למפלגה הנאצית וכן, לאידאולוגיה
הנאצית. הם לא מפחדים ועורכים מסיבות גדולות, רוקדים, שרים ונהנים.
הסרט מעלה שאלות על דרכם של הנערים, החשיבה וההחלטות המוסריות שהם
מקבלים שלא תמיד הולכים יחד עם הערכים שלנו. אף על פי שאנו יכולים להביא למצב שבו מחשבה גוררת התנהגות, במקרים רבים ההתנהגות היא זו שיוצרת את המחשבה.
צריך לדעת היכן עובר הגבול בין ההכתבה של האידאולוגיה
של השלטון הקיים לבין האידיאולוגיה המוסרית של האדם. במקרה של משטר כל כך קיצוני בדעותיו,
לא תמיד הדבר אפשרי.
האידאולוגיה הנאצית שבאה לידי ביטוי בסרט מאפיינת את התהליכים שעוברת
גרמניה בתקופה זו. המוטו של הגזע הארי, שהוא הגזע העליון וכל שאר הגזעים נחותים
ממנו. היהודים וכהי העור בפרט מוצגים כעם
נחות. בסרט ישנו קטע שבו מראים ציור של גרמני, ארי, יפה, ולידו ציור של יהודי,
מכוער. כמו כן, מלמדים את נערי תנועת הנוער הגרמנית במעין "שטיפת מוח", כל
הזמן עד כמה שהיהודים רעים, שצריך להשמידם ושהם נחותים.
בנוסף, במהלך הסרט רואים שהחיילים מצדיעים זה לזה בקריאות "הייל
היטלר", כבוד להיטלר, לפיהרר.
פרשנות אישית לסרט:
הסרט מוצג מנקודת המבט של נערים גרמנים שמתנגדים למפלגה הנאצית וכן, לאידאולוגיה
הנאצית. הם לא מפחדים ועורכים מסיבות גדולות, רוקדים, שרים ונהנים.
הסרט מעלה שאלות על דרכם של הנערים, החשיבה וההחלטות המוסריות שהם
מקבלים שלא תמיד הולכים יחד עם הערכים שלנו. אף על פי שאנו יכולים להביא למצב שבו מחשבה גוררת התנהגות, במקרים רבים ההתנהגות היא זו שיוצרת את המחשבה.
צריך לדעת היכן עובר הגבול בין ההכתבה של האידאולוגיה
של השלטון הקיים לבין האידיאולוגיה המוסרית של האדם. במקרה של משטר כל כך קיצוני בדעותיו,
לא תמיד הדבר אפשרי.



